אחוזי ההצלחה אינם מקריים. הם תלויים בחמישה מרכיבים מרכזיים:

1. נכונות רגשית של שני בני הזוג – נדרשת נכונות בסיסית של שני הצדדים לפתוח את הדברים ולצאת מתפיסת ה"מי אשם".

2. כימיה והתאמה למטפל – מרחב טיפולי הוא דבר אינטימי. היכולת של שני בני הזוג להרגיש בנוח, להרגיש שרואים אותם בלי שיפוטיות ושומרים על ניטרליות מלאה היא תנאי קריטי לפתיחות אמיתית.

3. שיטת עבודה ממוקדת ותכליתית – מעבר משיחות כלליות לגישה טיפולית מעשית, שאינה מתעכבת רק על תסמינים אלא יורדת לשורש הדינמיקה הרגשית.

4. תזמון הפנייה – ככל שפונים מוקדם יותר ולא מחכים שהמשבר יימשך שנים, כך קל יותר לפרק את דפוסי התגובה האוטומטיים.

5. יישום והטמעה ביומיום – תהליך שמסתפק בשעה שבועית בקליניקה בלי לתרגל כלים פרקטיים בבית, מתקשה לייצר שינוי מתמשך.