איך עוצרים התעללות רגשית בזוגיות? האם אפשר לשנות יחסים מהסוג הזה?
גילי ויינטראוב
לא קל לחיות עם בן זוג מתעלל
"שמי דנה ואני סובלת מבעלי"
כך התחילה דנה (שם בדוי) את המפגש שלנו. היא סיפרה שבעלה מעיר לה על כל דבר, משתמש במילים שמשאירות אותה בלי אוויר, לפעמים אפילו מקלל, ובכלל החיים איתו באחד על אחד הרבה פעמים פוגעים בה ולא נעימים לה. היא לא אמרה מילים כמו: התעללות רגשית או אלימות מילולית בזוגיות, אך זה בדיוק מה שהיא עברה.
הרבה פעמים אנשים שואלים במקרים כאלו: "אז למה היא לא עוזבת אותו?" ובכן, לא כל כך מהר אנחנו עוזבים מערכת יחסים ארוכה גם כשהזוגיות לא טובה או מתעללת.
דנה, כמו נשים וגברים רבים במצבה, לא שקלה לפרק את החבילה אלא למצוא דרך לגרום לבעלה לשנות את התנהגותו.
לפני שנדבר על איך ניתן לשנות מצב של התעללות רגשית בזוגיות, חשוב להבין: מהי דינמיקה פוגענית במערכת יחסים?
מה זו בכלל התעללות רגשית בזוגיות?
מערכות יחסים רבות נעות בציר של פוגע מול נפגע. בצד אחד יש אדם שיכול לתקוף ובצד השני אדם שבמצבים מסוימים הופך להיות מותקף.
הציר הזה נע בשלוש רמות שונות:
רמה 1 – ביקורתיות מול התכנסות. כאן יש צד אחד שנוטה להעביר ביקורת על בסיס קבוע וצד שני שלמד לחיות איתה. אמנם הוא לא למד לחיות איתה בשלום, כי אי אפשר לחיות בשלום עם מילים שפוגעות בנו על בסיס קבוע, אך עם הזמן הוא או היא מקבלים את זה כגזרה משמיים. בדרך כלל הצד שסופג ביקורת יגיב במישור הפיזי בכיווץ פנימי באזור העליון של הגוף, במישור הרגשי הוא יחוש עלבון או חוסר אונים ובמישור המנטלי הוא יחשוב על עצמו מחשבות כמו: אני לא בסדר, לא מספיק טוב, או לא ראוי. כשאנחנו בצד הנפגע הרבה פעמים הפגיעה גורמת לנו להתכנס בשתיקה ורק לרצות להיעלם. לפעמים מדובר בהתעללות רגשית סמויה. זהו פן אחד של התעללות נפשית בזוגיות.
רמה 2 – אלימות מילולית מול התכווצות. במקרה הזה יש עליית מדרגה מהביקורת. כאן צד אחד מטיח מילים קשות, לפעמים המילים מלוות בהרמת קול מצד האישה או בבן זוג מקלל, ואילו הצד השני מתכווץ והופך בעצם לנפגע טרור. אדם אחד מסתובב עם רימון והאדם השני הולך על ביצים כדי לא להפעיל חלילה את הרימון. אנשים שחיים עם אלימות נפשית או אלימות מילולית בזוגיות עלולים להיכנס למצב של שיתוק מול המילים שניתכות עליהם ולא מסוגלים להגיב בזמן אמת. מה שמנציח את המצב. זוהי התעללות רגשית ברמה גבוהה יותר.
רמה 3 – מכה מול מוכה. כאן הדינמיקה עוברת מהמישור המנטלי והרגשי גם למישור פיזי. במאמר זה לא ניגע בפן הזה אלא בהתעללות רגשית ונפשית.
לפעמים אנחנו יכולים לחוש מעין שיתוק מול התעללות רגשית בזוגיות
לזוגיות מתעללת דרושים שני צדדים: רודן וקורבן
שימו לב שיכולה להיות התעללות רגשית באישה או התעללות נפשית בגבר. כך או כך, שינוי הדינמיקה ביחסים יכול לבוא משינוי עומק באחד הצדדים.
הרודן – להוריד את מפלס האלימות/התוקפנות הרגשית
הקורבן – לחזק את הערך העצמי ואת תחושת הכוח שלו או שלה
אפשר לשפר (משמעותית) את החיים בבית!
גם מבלי לערב את בן הזוג
בדרך שכבר עזרה לרבים
מתחילים בשיחה טלפונית ללא עלות:
למה אנחנו בכלל יוצרים לעצמנו זוגיות מתעללת?
טוב, כאן אין הרבה חדש תחת השמש. בדרך כלל מספיק מבט חטוף על הבית בו גדלנו כדי לראות אותו משתקף בזוגיות שלנו. בדרך כלל אנשים שחווים התעללות נפשית או אלימות רגשית בזוגיות נחשפו לדפוס דומה בילדותם.
אנחנו, כמו שאמר ביאליק, תבנית נוף מולדתנו. אם גדלנו בבית בו ההורים כיבדו האחד את השנייה יש הסתברות גבוהה שלא נגיע לדפוס של התעללות רגשית בזוגיות. אך אם גדלנו בבית בו קיימת אלימות מילולית, רגשית או נפשית בזוגיות של הורינו, סביר להניח שנצא החוצה אל העולם לחפש לעצמנו בן זוג איתו נוכל לשכפל את הדפוס הזה.
יותר מזה, אם גדלנו בבית מהסוג הזה, סביר להניח גם שלא נראה בהתעללות הנפשית משהו שבגללו שווה לפרק את החבילה.
אם נחזור רגע לדנה, אז אימא שלה הייתה מרבה לפגוע באביה. אימה הייתה אישה דומיננטית שיורה הרבה מילים קשות ואביה היה מהסוג שסופג אותן בשקט ומתכנס אל תוך עצמו. נדירות הפעמים בהן היא זוכרת אותו מגיב בקול. בדרך כלל הוא היה הולך בשתיקה אל החדר ומתיישב מול הטלוויזיה.
זה הבית בו דנה גדלה ועם זה היא יצאה לחפש את המכסה שלה.
לכל סיר יש מכסה, גם לבן זוג שמתעלל רגשית
אז איך משנים דפוס של התעללות רגשית בזוגיות?
קודם כל חשוב להבין איך כנראה לא נצליח לשנות: בעזרת הבנה מנטלית בלבד.
אנחנו יכולים להבין מצוין מה זה עושה לנו לגור עם גבר אלים רגשית או אישה מתעללת, ובכל זאת לא לפעול לשינוי.
האם יצא לך להיתקל באדם שעזב בית בו היא נפגע רק כדי להגיע לזוגיות חדשה בה הוא מצא את עצמו במקום דומה? כל זמן שדפוס ההתעללות לא משוחרר מהמערכת הרגשית שלנו קשה מאוד להזיז משהו ברמת המציאות ולמשוך אלינו התנהגות נעימה ומתחשבת.
אז מה בכל זאת עושים?
שמים פוקוס על המישור הרגשי.
אפשר להסתכל על עצמנו כעל קרחון המורכב משלוש שכבות:
השכבה העליונה והנראית לעין היא המישור הפיזי, כלומר מה קורה תכלס במציאות שלנו. כאן נוכל לראות את הדרך בה נאמרות המילים, את הגוף שמתכווץ לנוכח המילים, את שפת הגוף התוקפנית או הנסגרת.
מתחת לזה קיים המישור המנטלי. כאן נמצאות המחשבות שלנו. עבודה טיפולית במישור הזה מאפשרת לנו לעבד את המידע ולנסות לארוז אותו מחדש. יחד עם זאת, נדיר שעבודה במישור הזה בלבד תצליח לשנות מציאות מתעללת באופן משמעותי. האם ההבנה שעלינו להתנגד בקול יכולה לשחרר את השיתוק שלא מאפשר למילים לצאת מהריאות אל אוויר העולם?
וכאן אנחנו מגיעים לרובד הבסיס, אל שורש ההתנהגות שלנו, אל המישור הרגשי. הסיבה שאנחנו לא מגיבים לאלימות נפשית ולא עוצרים אותה נעוצה בדרך כלל ברגש שקיים במערכת שלנו ולא מאפשר לנו לעשות את הדבר הנכון עבורנו. אם אתם נמצאים בצד הנפגע, העלו לרגע בדמיונכם סיטואציה מהזמן האחרון בה נפגעתם. נסו לזהות: מה קרה לכם במישור הרגשי? מה אתם מרגישים שם? האם זה חוסר אונים? עלבון? ייאוש? בושה? הרגש הוא המפתח.
הרגש הוא המפתח לשינוי ביחסים
המפתח: לשנות את הרגש שלנו ברגע הפגיעה
לכולנו יש רגשות ספציפיים אותם אנו חווים שוב ושוב במצבים מסוימים. רגשות שהתיישבו במערכת שלנו ברגע מסוים בחיינו ומשוחזרים שוב ושוב בסיטואציות דומות. רגשות אלו עלולים לגרום לנו לשתוק במקום להגיב, להתכווץ במקום להתרחב, לקבל במקום להתנגד. אם לדוגמה אנחנו חווים חוסר אונים בכל פעם שבן הזוג מפעיל אלימות רגשית או אומר לנו משהו אותו אנו חווים כהתעללות מילולית או נפשית, לא נוכל להגיב לעולם כמו שהיינו רוצים להגיב במקום הזה.
המפתח לשינוי המציאות נמצא בשינוי התגובה שלנו אליה, והדרך לשנות את התגובה שלנו היא לשחרר את הרגש שלא מאפשר אותה.
ברגע שאנו משחררים את הרגש החוסם, משתחררים בעקבותיו שני המישורים האחרים. אם לדוגמה לא נחוש חוסר אונים במצבים בהם מופעלת כנגדנו אלימות נפשית נוכל להתחיל לעמוד מול אותו אדם ולהגיב. אם מול התעללות רגשית לא נחוש עלבון אז המילים החסומות בתוכנו יוכלו לצאת מאתנו ואפילו בטון בטוח יותר. כשאנחנו משחררים מאתנו את השורש הרגשי, צומחות מתוכנו מילים ופעולות חדשות.
מהו הרגש שאתם חווים ברגע בו בן הזוג יורה עליכם מילים קשות, מקלל או מרים את הקול? מזהים אותו? אם תצליחו לשחרר את הרגש הזה מהמערכת שלכם, תוכלו להגיב בזמן אמת ולשנות את כללי המשחק בבית. אפילו אחרי 20 או 30 שנים של יחד.
כשדנה יצאה מהכיווץ שלה מול ההתעללות הרגשית של בעלה וענתה לו בפעם הראשונה, נוצר לרגע מצב הפוך בו הוא זה שהשתתק. אחרי עשרים ושבע שנים יחד הוא שמע אותה לראשונה תוקפת בחזרה. זה הכריח אותו לקחת צעד אחורה ולהתחיל להגיב אליה ואל הרצונות שלה. מה שלקח את היחסים שלהם למקום חדש בו מאזן הכוחות קצת יותר שוויוני וכל צד צריך לקחת בחשבון את הצד השני.
לא חבל על השנים שעוברות בלי שמחה?
אפשר להחזיר את החיוך הביתה
גם מבלי לערב את בן הזוג
בדרך שכבר עזרה לרבים
מתחילים בשיחה טלפונית ללא עלות:
גילי ויינטראוב הוא מאמן זוגי ומטפל רגשי, יוצר שיטת 'טיפול זוגי בחצי' שעזרה ב-8 השנים האחרונות ליותר מ-300 זוגות להוביל את היחסים למקום חדש. כותב מאמרים על זוגיות באתר וואלה.
לקריאה נוספת: